#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	א. מנין: 1) שלאחר קינוי וסתירה עד אחד נאמן? 2) שבלא קינוי וסתירה אין עד אחד נאמן? 	"1) דכתיב ועד אין בה, שאין שני עדים אלא אחד וכתוב בפסוק שהיא נאסרת לבעלה. ויודעים שעד היינו שנים מהפסוק לא יקום עד אחד באיש, זה בנה אב שכל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים. וביארו התוס' שלרבא התחדש בפסוק שעד אחד נאמן בין כשהבעל שותק ובין כשהבעל מכחיש. ולאביי דוקא כשהבעל מכחיש אבל כשהבעל שותק נאמן העד גם בלא הפסוק ככל עד אחד בעלמא.2) ""גזרה שווה"", נאמר כאן כי מצא בה ערות דבר ונאמר ע""פ שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר, מה דבר האמור להלן שנים אף כאן עדים שנים. וביארו התוס' שלרבא אין עד אחד נאמן בין כשהבעל שותק ובין כשהבעל מכחיש. ולאביי דוקא כשהבעל מכחיש אבל כשהבעל שותק עד אחד נאמן."	סוטה גמ' ותוס' ב - ג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ב. האם צריך שני עדים בקינוי ובסתירה ומנין? [ע""פ הבבלי] "	"לתנא דידן אליבא דר""א שני עדים בקינוי דכתיב בטומאה ועד אין בה ומדייק בה ולא בקינוי, וסתירה עדיפה לדמותה לטומאה דסגי בעד אחד דאתחלתא דטומאה היא. לר' יהושע שני עדים בקינוי ושני עדים בסתירה שמדייק בה ולא בקינוי, בה ולא בסתירה. לרבי יוסי ברבי יהודה אליבא דר""א ע""א בקינוי ושני עדים בסתירה שמדייק בה ולא בסתירה, וקינוי איתקש לטומאה, ואף שגם סתירה הוקשה לטומאה זה לשיעור טומאה."	סוטה ב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג. מה לשון קינוי, ומדוע פירשו כן? 	"לר""ל דבר המטיל קנאה בינה לבין אחרים, דקסבר אסורלקנאות וקינוי ע""פ עצמו וכ""ע לא ידעי דקני לה. לאביי דבר המטיל קנאה בינו לבינה, דקסבר אסור לקנאות וקינוי ע""פ שני עדים וכ""ע ידעי דקני לה ואיהו הוא דאתי למיעבד קנאה בהדה - שזו מקניטתו על שחושדה. לרב נחמן בר יצחק לשון התראה -דקסבר מותר לקנאות."	סוטה ב: - ג.		
